<h1>מרדכי סימנים קס"ט—קע"א</h1>
<h2>דף מז.</h2>
כל המאריך באמן מאריכין לו ימיו ושנותיו ובלבד שלא יאריך יותר מדאי וטעמא לפי שאין קריאת התיבה נשמעת כשמאריך יותר מדאי. ומסקנא דמלתא דאין הבוצע רשאי לבצוע עד שיכלה אמן מפי רוב העונין: אמר רב הונא הלכה כאחרים והאידנא אין אנו מדקדקין ורגילין לזמן עם עם הארץ כדאמרינן בחגיגה [דף כב.] כמאן מקבלינן סהדותא האידנא מעם הארץ כר' יוסי כדי שלא יהא כל אחד ואחד הולך ובונה במה לעצמו. ושנים שאכלו ובא שלישי וישב עמהם קודם שאמרו הב לן ונבריך מזמנין עמו ומצטרף בהדייהו וכן הלכתא ומיהו אם אמרו הב לן ונבריך או משו ידייהו למים אחרונים שוב אינו מצטרף עמהם.
